הכוכבת הגדולה של המשלחת הישראלית לאליפות אירופה באופני כביש בהולנד היתה רותם גפינוביץ', שסיימה במקום ה-13 במרוץ נגד השעון. במקביל, הנציג הישראלי בנג"ש לגברים היה אהרון חיטמן. הוא דורג אמנם בתחתית הרשימה, לפני אחרון, אבל כשבוחנים את הרקע שלו ברכיבה – ההישג שלו מקבל זווית אחרת לגמרי. חיטמן בן ה-32 רחוק מלהיות ספורטאי מקצוען, ולמעשה הוא התחיל לרכוב ברצינות רק לפני 4 שנים.

מרכיבות שבת של 20 ק"מ לאליפות אירופה. אהרון חיטמן מזנק בהולנד | צילום: סטיב מקווין

בקהילת רוכבי הכביש בישראל, אהרון חיטמן ידוע כעוף מוזר, אפילו מוזר מאוד. קצת אחרי שהצטרף לקבוצת XTEAM הוא החל להתחרות במרוצים השונים בארץ והגיע עם הרבה יומרות. לא לקח לו יותר מדי זמן כדי להתבלט ברמה 2, משם עבר להתחרות ברמה 1 והחל משנת 2018 הוא מתחרה בקטגוריית העילית, שם רואים בעיקר את רוכבי "ישראל סייקלינג אקדמי".

עוד כתבות בנושא 
רותם גפינוביץ' סיימה במקום ה-13 באליפות אירופה בנג"ש 
גיא שגיב ועומר שפירא זכו באליפות ישראל 
הפודקאסט של שוונג עם גיא ניב 

בשנתיים האחרונות חיטמן סיים במקום השני באליפות ישראל בנג"ש, ב-2018 היה רחוק ב-6 שניות מהמנצח עומר גולדשטיין והשנה היה שני רק לגיא ניב. בזכות ההישג הזה ובזכות בקשה מיוחדת שהוגשה לאיגוד האופניים במטרה לשלוח רוכב חובבן לייצג את ישראל בתחרות רשמית, חיטמן מצא את עצמו באליפות אירופה בהולנד לצד כמה מהשמות הגדולים ביבשת. מי היה מאמין שלפני 4 שנים הוא עוד לא ידע מהם אימוני רכיבה מקצועיים והיה בכלל בעודף משקל? שזה אומר 82 ק"ג על גובה של 1.68 מ'.

בניגוד לרוב רוכבי הצמרת בארץ ובעולם, חיטמן לא גדל על אופניים. הוא מספר שרק בתקופת לימודיו לתואר השני ברחובות, הוא החליט לרכוש זוג אופניים כדי להגיע מהמעונות ללימודים וזו היתה הפעם הראשונה שהוא רכב מגיל 5 או 6. למזלו, היו מסביבו כמה חברים שהציעו לו להשתמש באופניים גם בסופי שבוע, וכך הוא מצא את עצמו רוכב בהתחלה בשטח, ואז יוצא לרכיבות של 20-30 קילומטרים בשבתות. תוך כדי הוא גילה את היצר התחרותי שבער בו, היה נתקל בשבתות בקבוצות רכיבה גדולות, מנסה לעקוף את הפלוטונים ללא הצלחה ותוהה לעצמו איך זה בכלל לרכוב בתוך פלוטון?

וכך, תוך כדי היכרות עם אנשי XTEAM במסגרת ההשתתפות שלו במסע בית השנטי, הוא נרשם לקבוצה ומשם הכל היסטוריה. חיטמן למד להתאמן בצורה מקצוענית, תוך כדי מגמת ההשתפרות שלו הוא השיל לא מעט קילוגרמים, ומכאן הרישום למרוצים השונים ואפילו השאיפות להצליח ולכבוש פודיומים הפכו למשהו די הגיוני.

אמנם במרוץ הראשון שלו בבית גוברין הוא איבד את הפלוטון ורכב לבד, אבל במרוץ השני בנס הרים הוא הבין בדיעבד שפספס רק בדקה את הפודיום בקטגוריית הגיל שלו ושם הוא התחיל להאמין. בהמשך בטור התפוח הוא כבר ניצח שלב, ואז בקהילת הרוכבים הבינו שיש להם עסק עם מישהו חדש ומאוד יוצא דופן, כי להוציא כאלה ביצועים עם כמה קילוגרמים עודפים מעידים על חוזק נדיר מאוד ברגליים וכישרון מטורף. ואז הגיע ניצחון ב"חץ הצפון" בקטגוריית המאסטרס וחיטמן כבר הפך לאחד השמות החמים במרוצים השונים.

מהר מאוד הפך לאחד השמות החמים במרוצים השונים. אהרון חיטמן | צילום: יהודה סיני

"השאיפה שלי גם ברמה 2 וגם ברמה 1 היתה לנצח את אליפות ישראל, וזה משהו שלא הצלחתי לעשות", מספר חיטמן, "אחרי עוד ירידה משמעותית במשקל שהקפיצה אותי החלטתי לעבור להתחרות בקטגוריית עילית, אבל שם גם הבנתי שאין לי סיכוי לנצח את אליפות ישראל ברכיבת כביש או להשיג פודיום. אז החלטתי לסמן את הנג"ש בתור מטרה, שדרכה אוכל להגיע גם לאליפות אירופה ולאליפות העולם".

עד כמה שזה נשמע מוזר, אליפות אירופה באלקמאר שבהולנד היתה מרוץ הנג"ש השלישי בלבד של חיטמן. השניים הקודמים היו בשתי אליפויות ישראל האחרונות. "אני לא יודע אם היו עוד חובבנים בין המתחרים שם, אבל אפשר להגיד בוודאות שבשתי העשיריות הראשונות היו רוכבים מקצוענים מהרמות הגבוהות ביותר, והתוצאות של כולם היו מטורפות. גם אם הייתי מוציא מעצמי את המהירות שכיוונתי אליה, 49 קמ"ש, זה היה מקדם אותי אולי שלב אחד בדירוג. בסופו של דבר רכבתי במהירות של 47.3 קמ"ש. שאר הרוכבים שם הגיעו עם הרבה ניסיון וידע, לי היה חוסר ניסיון שבא לידי ביטוי בעיקר בסיבובים איטיים מדי. בכל תחרות נג"ש אתה לומד משהו, מה שבאמת הציק לי לאורך כל יום התחרות היה שהייתי לחוץ. חוסר הניסיון הפך לחוסר ביטחון ולחרדת ביצוע. האמנתי, אבל לא היה לי מספיק ביטחון".

את כל זה חיטמן משלב עם קריירה בהייטק כמפתח תוכנה. ברגע שעבר להתחרות בקטגוריית עילית הוא החליט לקחת פסק זמן קצר מהעבודה כדי לראות עד כמה רחוק הוא יכול להגיע, אבל זה ממש לא משנה את העובדה שהוא גם רוכב אופניים טרי וגם לא יכול לענות להגדרה של מקצוען כפי שהוא מסביר: "בשנה שעברה עזבתי את העבודה ולקחתי חופשה של 4 חודשים, חשבתי לנסוע לחו"ל אבל בסופו של דבר הקדשתי את כל הזמן הזה לאימונים. זה השתלב לי מעולה עם תכנית של 15 שעות שבועיות רק של רכיבה, עוד לפני אימונים אחרים. לאחר ארבעת החודשים ביקשתי באותה שנה לחזור לעבוד בחצי משרה. השנה היה סוג של המשך. המטרות נותרו אותן מטרות שהן להגיע לאליפות העולם ולאליפות אירופה. חזרתי לעבוד במשרה מלאה ולפי זה התאמנו את תכנית האימונים. שעות האימון קצת ירדו אבל זה לא פגע בכושר, בגלל שמדובר בנג"ש העמס על האימונים הוא פחות קריטי, וזה אפשר לי להגיע להישגים למרות המשרה המלאה".

מתכוון לחזור לאליפות אירופה. אהרון חיטמן | צילום: בועז אלקס

על התופעה שנקראת אהרון חיטמן הוא אומר: "אני מסתכל סביבי ואני לא חושב שיש בתחום הזה עוד מישהו שהגיע להישגים כמו שלי בגיל מאוחר, אבל צריך גם לזכור שלא הרבה אנשים מגיעים להתחרות בעילית. כשאני הבנתי שאני ברמה המתאימה, אז עשיתי את המעבר הזה. הרבה אנשים אחרים מעדיפים להישאר ברמות אחרות ולנצח ואני מבין את זה. זה דורש פחות עבודה. אני מאמין שיש לי משהו ברגליים. הבנתי את זה אחרי תקופה ארוכה שהתחלתי להתאמן ושגם היה לי מד וואטים. התחלתי להקשיב לפודקאסטים בנושא אופניים ופיזיולוגיה והבנתי שאנשים זקוקים למרכיב פיזיולוגי וגנטי מסוים ואז נפל לי האסימון".

ולמרות הכל, חיטמן ממש לא מתכוון לעצור כאן, והוא ממשיך לשאוף רחוק: "הדבר שהכי נהניתי ממנו באליפות אירופה היה להיות חלק מנבחרת ספורט מקצוענית ולחוות לכמה ימים מה זה להיות מקצוען. אני מאוד רוצה להגיע לאליפות העולם, אני גם מאוד רוצה תוצאה טובה יותר באליפות אירופה. אני רוצה להגיע לשם ולהתברג באמצע ולא בסוף. אני חושב שזה אפשרי להשיג תוצאה יפה מול כל המקצוענים".