רבות כבר דובר על הכוח שיש לריצה לחבר בין אנשים שעד לפני רגע לא הכירו האחד את השני ולעתים אפילו הגיעו משני צדדים מנוגדים, שאילולא הספורט הזה כנראה לא היו נפגשים לעולם. ישראל הס ושושנה בן דוד הבינו גם הם את הכוח הרב הטמון בריצה וייסדו יחד בירושלים ב-2014 את עמותת "רצים ללא גבולות", שמטרתה היא לגייס את הספורט לחיבור בין ערבים ליהודים.
העמותה קמה בעקבות גל הפיגועים שאירע בעיר הבירה באותה שנה בתקופה שלאחר מבצע "צוק איתן", תחילה כמסגרת לנערות יהודיות וערביות עד שמאוד מהר הגיעה גם פעילות לנערים וגם משלחת ראשונה של ספורטאיות שהתחרתה במרתון מילאנו בשנת 2015. "בגלל שהעמותה קמה על רקע תקופה רגישה, ולא בזמן שגרה, אנחנו ערוכים כל הזמן לגלים של פרעות ואלימות", הודה הס, "ואנחנו יודעים להתמודד עם זה. בתקופה טובה יותר האימונים מתקיימים במקומות ציבוריים ופתוחים, בעוד שבתקופה לחוצה אנחנו מתאמנים במקומות סגורים כדי להגן על הנוער ולאפשר גם למשפחות לשלוח את ילדיהן לאימונים".
ואיך המשפחות משני הצדדים מקבלות את הקבוצה ואת הדינמיקה שבתוכה?
"הן מקבלות את הקבוצה שנותנת קודם כל מסגרת חיובית לבני הנוער, בדיוק כמו תנועת נוער. זה מספק להם תעסוקה וגיבוש, ואם נסתכל ברמת המאקרו, מערב מול מזרח ירושלים, אז במזרח הקבוצה נחוצה הרבה יותר כי אין כמעט בנמצא מסגרות דומות אחר הצהריים. אנחנו משתדלים ככלל לעבוד עם אוכלוסיות שהן פחות נגישות למסגרות גם מהצד היהודי, ולהגיע לבני נוער שאף פעם לא חוו וכנראה גם לא יחוו מפגשים משותפים של יהודים וערבים".
"הקבוצה נותנת מסגרת חיובית לבני הנוער" | צילום: באדיבות "רצים ללא גבולות"
הם מתחילים את השנה עם כ-30 בני נוער ובמהלך העונה המספר מתייצב על 15. "בסיום השנה יש חבר'ה שלא יכולים לצאת למשלחת לחו"ל אז נשארים על כ-10 בני נוער" מציין הס, "בסוף חודש אוגוסט מתחילים לגייס את המחזור הבא, כשההעדפה שלנו היא להשאיר גרעין מסוים שנה אחר שנה כי אם בסוף כל עונה יגיעו רק פרצופים חדשים הקליטה תהיה קצת קשה יותר. אנחנו מערבים המון מרכיבים של שימור כי ריצה זה לא כדורגל. מבחינתי גם נוער שנשאר חודשיים בפעילות שלנו זה הישג, כי יש להם מקום שמאפשר להם להיפגש עם חבר'ה אחרים ולנסות לראות אותם לא דרך התקשורת בצורה עוינת".
החזון של "רצים ללא גבולות" הוא לבנות קבוצה דומה לזו הירושלמית בכל עיר רב גונית מבחינת יהודים וערבים, כשתל אביב-יפו עמדה לנגד עיני ישראל הס ושושנה בן דוד זמן רב כעיר השנייה להיכנס אליה. רמלה-לוד יהיה האזור הבא שאליו תיכנס העמותה עם פעילות דומה.
"השאיפה היא שכבר בחודש ספטמבר הקרוב, לכל היותר אוקטובר, הקבוצה בתל אביב תהיה פעילה", הסביר איציק קרסיק, רכז הפעילות של "רצים ללא גבולות" ורכז הקבוצה היהודית-ערבית בתל אביב-יפו.
קרסיק, בן 24, גדל בהתנחלות ולמד בבית ספר דתי. לקבוצה הירושלמית הצטרף בגיל 17 אחרי "שלא פגש ולא דיבר מעולם עם בני נוער ערביים לפני כן" כלשונו, למרות שגדל בירושלים. "הקבוצה היתה האפשרות הראשונה עבורי כנער לדבר ולהכיר נוער ערבי, ולדעתי כל צעיר צריך לקבל הזדמנות כזו", הבהיר קרסיק, "בלי קשר למקום מגוריו ולדעה הפוליטית שלו. ומהנקודה הזו התחלתי את הפעילות שלי בעמותה. הפכתי להיות רכז הקבוצה בירושלים וכל הזמן קינן בי הרצון להרחיב את הפעילות שלנו ליותר ערים מעורבות בישראל, במטרה שיכירו אותנו".
צוברים חוויות משותפות | צילום: באדיבות "רצים ללא גבולות"
איך אירועי שומר החומות השפיעו על כל התהליך?
"כשראינו את האירועים ואת הפרעות באזורים האלה, וגם בתל אביב-יפו, העלינו הילוך. אותם אירועים תודלקו בידי בני נוער שלא הכירו בשום צורה האחד את השני, וכשלא מכירים נורא קל להציג את האחר כאיש רע שצריך לפגוע בו".
מה המטרה של הקבוצה התל אביבית?
"המטרה היא לעשות את מה שעושים בירושלים, לקחת כמה עשרות בני נוער יהודים וערבים, נערים ונערות, ולגבש אותם במשך שנה אחת לקבוצה מאוחדת. להביא אותם ממצב של זרים מוחלטים בתחילת השנה, עד לנקודה שבה הם הופכים להיות חברים טובים וקבוצה אחת מגובשת שעוברת חוויה יחד ומאוד משתפרת מבחינה ספורטיבית". בסיום כל שנת אימונים הקבוצה לוקחת חלק במרוץ בינלאומי בברלין, שבו משתתפים אלפי רצים מרחבי העולם ועד כה התוצאות של הנערים והנערות משנים קודמות היו מרשימות.
"המטרה היא שלחבר'ה יהיה קודם כל אקורד סיום", מודה קרסיק, "כששמנו לב גם שהמשלחת לחו"ל מגבשת את בני הנוער הרבה יותר מכל דבר אחד. הם חיים כמה ימים יחד, צוברים חוויות, עוברים מרוץ וגם לרוב מדובר באנשים שמעולם לא היו בחו"ל. במהלך השנה הם משתתפים גם במרוצים שונים, כולל המרוץ של העמותה שלנו. בשנתיים האחרונות הוא לא התקיים בגלל הקורונה, אבל חמש שנים ברציפות לפני כן הוא יצא לפועל והמטרה היא לקיים אותו שוב בנובמבר הקרוב".
