מאת:דניאל הלסטוך*
ביום שבת ה-10 בספטמבר תתקיים אליפות ישראל נגד השעון (נג"ש) לזכרו של גולן שלמון ז"ל. גולן שלמון, ממובילי ענף האופניים בישראל, מאסטר באינדור סייקלינג (ספינינג), בוגר מכון וינגייט ומכללת אוהלו, נהרג ביום שבת ה16.7.2005 בעת שקיים אימון רכיבה לקראת אליפות ישראל באופני כביש.
על גולן שלמון ז"ל
גולן שלמון, השתתף בעשרות תחרויות אופניים בשנים האחרונות ואף היה אלוף ישראל באופני כביש (בקטגוריית גיל) בשנת 2002. בשנים האחרונות, הוא הנחיל את שיגעון ה-אינדור סייקלינג (ספינינג) במקביל לרכיבות אופניים אאוט-דור, כביש והרים. במסגרת היותו מדריך סיקלינג, הוא קיים עשרות אירועים ברחבי הארץ וגידל דור שלם של מדריכים ואוהבי אופניים מכל הגילאים והרמות. את גולן הכרתי, רגעים ספורים לפני הזינוק שלו לקטע נגד השעון למרגלות העליה לג'וערה בטור דה מגידו בשנת 2004. כבר אז, ראיתי את התשוקה הרבה שלו למרוץ זה. גולן ואני חלקנו אהבה דומה, האהבה למרוץ נגד השעון.
על ההפקה והמסלול
העיר עפולה תארח את האליפות נגד השעון, כאשר לראשונה מזה שנים רבות יכלול המסלול יציאה מתוך העיר, עפולה, וסיום בתוך רחובות העיר עצמה לעיני קהל רב (בואו בהמוניכם) של צופים. חברת UNISPORT, יבואנית ציוד לחדרי כושר, בבעלותו של שלומי וינבאום, חבר קרוב של גולן שלמון ז"ל רוכב אופניים ואלוף ישראל בשנות ה-70, נרתמה להפיק הפנינג ספורט לצד המרוץ. האירוע יכלול במה מרכזית עם שיעורי ספינינג, אירובי, מדרגה, הופעות ועוד הפתעות. לאירוע יגיע אחד מבכירי ה-MASTER INDOOR CYCLING של חברת SCHWINN וייתן הופעות ראווה. כולנו תיקווה שגם השנה הרוכבים יציגו רמה גבוהה. המסלול השנה יהיה טכני ויכלול כיכרות בתוך העיר עפולה ומספר פניות פרסה לאורך כביש 65. הטכניות של המסלול השנה תציב אתגר נוסף בפני המתמודדים שהיו רגילים בשנים האחרונות לרכיבה ישרה ומונוטונית בכביש חיפה תל-אביב. השינוי באזור האליפות ושינוי המסלול מעידים על כך שענף האופניים מתחיל במסלול הנכון קדימה. מרוצי נג"ש באירופה נערכים תמיד בלב עיירות וערים במסלולים טכניים.
THE RACE OF TRUTH
מרוץ נגד השעון מכונה THE RACE OF TRUTH ולא בכדי, במרוץ נג"ש האפשרות להסתתר מפני הרוח מאחורי רוכב אחר לא קיימת, אין מקום לטקטיקות רבות מול המתחרים ואם אצטט את מה שאומר קרמבו בסרט "מבצע סבתא" – "אתה מתחיל הכי מהר שאתה יכול ואז לאט לאט אתה מגביר" זוהי על רגל אחת התורה כולה של נגד השעון. אין ספק שהניצחון במרוץ נגד השעון הוא הניצחון האלגנטי ביותר- אין עימותים כל רוכב מול הזמן שלו. אך יחד עם זאת סדר ההזנקה למרוץ – סדר הפוך – כלומר הטוב ביותר יוצא אחרון מעניק יתרון פסיכולוגי על פני שאר המתחרים.
בפרולוג הטור דה פרנס בשנת 96 ניצח ג'קי דוראן, רוכב שאינו מומחה גדול במרוץ נג"ש, למרות שזינק בין הראשונים. הסיבה לניצחון הבלתי צפוי הייתה שכאשר זינקו הרוכבים המובילים וביניהם מנצח הטור של 95 , מיגל אינדוריין, כשלוש שעות אחרי ג'קי ירד גשם זלעפות. אינדוריין וחבריו נאלצו להאט בפניות המסוכנות לבל ייפלו בקטע הפותח את הטור וכך מצא את עצמו ג'קי מופתע יותר מכל אחד אחר לובש את החולצה הצהובה של הטור.
כאשר הרוכב האחרון מזנק הוא יודע את התוצאות של שאר הרוכבים שלפניו ולכן יש לו תמיד את האפשרות להגביר עוד קצת כדי לנסות ולצמצם את הפער מול המתחרים. מבחינה טקטית כיוון הרוח עלול להשפיע על חלוקת הכוחות. אם לדוגמא החלק הראשון של המרוץ כולל רוחות גב והחלק השני כולל רוחות פנים הטקטיקה העדיפה היא פתיחה מתונה באופן יחסי כאשר הדגש הוא על החלק בו המהירות צונחת כאשר הרוח מכה בכל עוצמתה בפנים. חשוב לזכור שהנקודות בהן מאבדים הכי הרבה זמן, עליות, רוחות פנים או ביציאה מסיבוב, צריך להשקיע את מרב האנרגיות כדי לחסוך זמן. אם ניתן דוגמא מספרית – רוכב יגביר את מהירותו בירידה מ60 קמ"ש ל62 קמ"ש שיפור הזמן לכל אורך הירידה יהיה כ3%. לעומת זאת אם רוכב המטפס עליה יגביר את מהירות מ20 קמ"ש ל22 קמ"ש יקצץ כ10% מזמן העלייה בהתחשב בכך שהעליות תמיד יותר ארוכות (בזמן) מהירידות ממחישה כמה חשוב לתת את הדגש בקטעים מסוג זה. יאמרו הציניקנים ובצדק קל לדבר אך קשה לעשות, אך זוהי החוכמה, לחסוך מעט אנרגיות בקטעים המהירים "ולבזבז" אותה בקטעים האיטיים יותר. הרוכבים הישראלים אינם מתורגלים במרוצי נגד השעון ולא אחת ניתן לשמוע רוכב שסיים זה עתה את האליפות מכריז בגאווה "לא היה כל כך קשה". רוכב שיוצא בהכרזות שכאלה אינו מבין את מהות המרוץ. מרוץ נג"ש הוא רק סבל וייסורים. הרכיבה מתבצעת לכל אורך המרוץ על סף היכולת האירובית (סף חומצת חלב) ולאורך זמן זה כואב. בדומה לרץ מרתון , רוכב אופניים שסיים זה עתה מרוץ נגד השעון צריך להגיע למצב שהוא עומד להתמוטט מאפיסת כוחות בסיום המרוץ – הרוכב השאיר כל טיפת אנרגיה שהייתה לו על המסלול בניסיון לקצץ זמן ולרכוב כמה שיותר מהר.
מרוצי נגד השעון באירופה הינם דבר שבשגרה – כמעט בכל מרוץ קטעים קיים פרולוג או קטע נג"ש. היו מספר מרוצים באירופה שבהם זינקתי בבוקר לקטע קצר של 5-10 ק"מ ואחר הצהריים למרוץ כביש באורך מלא – 120 ק"מ. האנגלים לדוגמא הם חולי מהירות , מרוצי הולודרום ונגד השעון מאוד פופולאריים שם ויש אפילו ליגת מרוצי נגד השעון. בני לוברנט אלוף ישראל בנג"ש מספר פעמים בעבר היה רוכב שהתמקד רק במרוצי נגד השעון וייצג את ישראל בכבוד בשתי אליפויות עולם בעלית בוגרים בסאן סבסטיאן בספרד בשנת 97 ובוולקנבורג שבהולנד בשנת 98.
רוכבי כביש צעירים רבים נוסעים בשנים האחרונות לחו"ל להתחרות ברחבי אירופה במרוצי כביש. הדבר הראשון שחש בו הרוכב הישראלי הוא המהירות הגבוהה שבה מסובבים הצעירים האירופאים, נערים ונוער, את דוושותיהם והפועל היוצא הוא מהירויות של 40 קמ"ש ויותר כבר במרוצי נערים באירופה. מהירות רגליים גבוהה היא מפתח להצלחה בכל המקצים במרוצי כביש ובמרוץ נגד השעון בפרט. חובבי אופניים בקיאים ייתנו את יאן אולריך הגרמני או סרגי גונשר האוקראיני כדוגמה לרוכבים שמעדיפים לדחוף ולא לסובב רגליים, אך גם הם יאלצו להסכים איתי שאלו הן דוגמאות לרוכבים מאוד חזקים בעלי כישרון יוצא דופן. רכיבה בסל"ד (סיבובי רגליים לדקה) גבוה יותר מביאה לדופק מעט יותר גבוה אך יחד עם זאת מונעת עייפות שרירית וכך ניתן לשמור על רמת ביצוע גבוהה לאורך זמן רב יותר.
על ההכנה למרוץ מגד השעון
ההכנה למרוץ נג"ש היא קריטית. הכנה למרוץ תכלול הורדת נפח האימון השבועי יחד עם עלייה באיכויות האימון. כאמור דגש על מהירות רגליים הוא מפתח להצלחה אך לא די בהקפדה על סל"ד גבוה במהירות של 28 קמ"ש. היכולת לסובב פדלים באופן שוטף ובסל"ד גבוה במהירויות של 40 קמ"ש ויותר דורשת את השילוב בין כוח ומהירות וזה דורש תרגול רב. נקודה נוספת שדורשת תרגול פיזי ונפשי היא היכולת לסבול כאב (PAIN TOLERANCE) לאורך זמן, זה נעשה ע"י אימוני נג"ש קצרים. הכנה טובה למרוץ נג"ש תכלול חיתוך המרחק המלא של המרוץ למקטעים קצרים יותר וחיבורם למרחקים גדולים יותר ויותר ככול שקרב מועד התחרות, אימוני נג"ש באורך מלא ברצף יתרמו הרבה פחות לשיפור יכולתו של הרוכב.
חימום ביום התחרות יכול לעשות את כל ההבדל בין יום בינוני ליום גדול, כפי שבלילת עוגה מצוינת שנאפתה בתנור בטמפרטורה לא מתאימה יכולה לצאת שרופה או לא אפויה כראוי, כך גם הרוכב צריך להגיע בטמפרטורה הנכונה ועם חמום ארוך מספיק לתחילת המרוץ כדי שיוכל "לאפות" את עצמו כראוי ולהגיע לקו הסיום באופן אופטימלי. חמום טוב נעשה בדרך כלל על טריינר רצוי מאוד באזור מוצל. חשוב להקפיד על צריכת נוזלים מספקת לפני הזינוק ובזמן החמום. אורך החמום משתנה בין רוכב לרוכב אך רצוי שיארך לכל הפחות 25-30 דקות. העדפה אישית שלי היא חמום באורך של חמישים דקות עד שעה. אופי החמום חשוב לא פחות ויתחיל עם דופק אירובי נמוך תוך עלייה הדרגתית בדופק. שלושים דקות לפני הזינוק יש להרים את הדופק לערכים גבוהים של 90% מהדופק המכסימלי ויותר לתקופות קצרות של דקה או שתיים. הורדת דופק בעשר הדקות האחרונות תבטיח שהרוכב יזנק חם אך לא עייף מדי מהחמום.
התייצבות באזור קו הזינוק כחמש דקות לפני זמן ההזנקה היא חובה, בשלב זה רצוי להתרכז ולנשום עמוק לבדוק שהאופניים בהילוך הרצוי ותקינים.
בטיחות מעל הכל
אף על פי שמרוץ נג"ש מתבצע באופן אישי לא ניתן להתייחס בזלזול לצד הבטיחותי. תאונות עצמיות הן דבר נפוץ במהלך מרוץ זה כפי שראינו במהלך הטור דה פרנס האחרון. המאמץ הגבוה והרצון להיות בתנוחה אווירודינמית מביא רוכבים רבים להוריד את הראש לאורך זמן ולא לשים לב לנעשה בכביש. כל רוכב חייב לזכור גם ברגעי המאמץ הקשים ביותר שלמרות רצונו העז להצליח במרוץ הקפדה על כללי הבטיחות קודמת לכל. ולכן ראש למעלה ועיניים על המסלול הן כלל ברזל!!!
לסיכום כולי תקווה שצופים רבים יבואו ביום שבת ה10 בספטמבר לעיר עפולה שבעמק יזרעאל ויוכלו ליהנות מאירוע אופניים יוצא דופן.
דניאל הלסטוך הוא אלוף ישראל במרוץ נגד השעון שנת 2003 ו-2004
