לפני 11 שנים רשמו את רועי זוארץ לחוג הטריאתלון היחידי באילת. ההורים שלו לא חשבו אז על ילד שבתוך עשור יתחרה מול גדולי הטריאתלטים בעולם. הם בסך הכל רצו שהילד שלהם ירד קצת במשקל. מהר מאוד מטרה זו הוחלפה באחרות, שרועי זוארץ עדיין רודף אחרי חלקן.
"עוד כילד השאיפה שלי היתה להתחרות עם הכיתוב ISR". רועי זוארץ | צילום: יוסי רובננקו
עוד כתבות בנושא
רועי זוארץ ורז פרדוסו הם אלופי ישראל בטריאתלון
שחר שגיב סיים 27 בלידס, רן שגיב סיים 5 במקסיקו
שחר שגיב סיים עשירי באליפות אירופה בטריאתלון
התקווה להגיע לטוקיו 2020
בסוף השבוע הבא זוארץ בן ה-24 יתחרה בפעם הראשונה העונה ובפעם השנייה בקריירה בתחרות מהסבב העולמי (WTS) שתתקיים במונטריאול. כיום זוארץ מדורג 118 בדירוג האולימפי הבינלאומי והוא הרביעי מבין הישראלים. בהתחשב בעובדה שיש סיכוי שישראל תוכל לשלוח אפילו 3 טריאתלטים למשחקי טוקיו 2020, הסיכוי להגיע לשם קיים – אבל כדי שזה יקרה זוארץ חייב להביא את עצמו לשיאים דווקא בתחרויות מהסוג הזה כמו סבב ה-WTS שבו אפשר לצבור ניקוד גבוה מאוד.
עד עכשיו העונה של זוארץ לא היתה הכי יציבה. מצד אחד היו לו תחרויות שמהן הוא ציפה להרבה יותר כמו למשל אליפות אירופה האחרונה בהולנד (סיים 47) ומצד שני היו תחרויות בהן הרגיש שהוא מימש את הפוטנציאל כמו למשל בגביע העולם בצ'ינגדאו שבסין (מקום 18). בסופו של דבר זוארץ הרוויח בזכות את מקומו להתחרות עם הגדולים בעולם, והוא צריך בעיקר להתרגל לזה, להמשיך להשתפר כמובן ולהאמין בסיכוי להגיע לטוקיו 2020 גם אם הוא לא נראה הכי גבוה נכון להיום. לקראת המשך העונה העמוסה שלו בחו"ל ואחרי זכייתו הראשונה באליפות ישראל (קטגוריית עילית) ראיינו אותו רגע לפני הטיסה לקנדה.
"אני מאמין ויש לי סביבה שתומכת ומאמינה בי". רועי זוארץ | צילום: ניר עמוס
מתי התחלת להתאמן בטריאתלון?
"התחלתי להתאמן בטריאתלון בגיל 13 באילת. הייתי נער די שמנמן והייתי צריך לרדת במשקל. היתה באילת מסגרת אחת לטריאתלון אצל שלמה זקס, הוא זה שגידל אותי ובאמת בשנה-שנתיים הראשונות נהניתי להיות בתוך המסגרת כי היא היתה מוצלחת מאוד מבחינה חברתית וגם המשפחה מאוד תמכה. בסופו של דבר זה הגיע גם לאחותי וגם לאבא ואמא שלי. המטרה לרדת במשקל הושגה בתוך חצי שנה ובמקביל גם גבהתי והתפתחתי, ממש הופתעתי מעצמי, לא ציפיתי לכזה דבר. תוך כדי זה גם השפיע על כל המשפחה. נועם אחותי התחילה לעשות טריאתלונים, אמא שלי עשתה חצי איש ברזל ב-2016 באילת ואבא שלי לא עושה בעצמו את הענף, אבל הוא תומך וגם הוא זה שמגיע להרבה תחרויות שלי בחו"ל.
"בגיל 15 השתתפתי בתחרות בכנרת וסיימתי שם במקום השלישי. אז נפל לי האסימון והבנתי שאני יכול להצליח ולפתח את זה. התחלתי להתעניין בכל המסגרות של הנבחרת והאקדמיה, אז לא כל אחד יכול היה להתחרות עם הכיתוב ISR על החליפה, זו היתה השאיפה שלי".
קשה מאוד להגיע למשחקים האולימפיים כטריאתלט, מה גם שבכל שבוע הדירוג האולימפי משתנה ובכל העולם עושים כל הזמן חישובים. איך זה משפיע עליך?
"זו עבודה קשה מאוד שמצריכה הרבה אנרגיה, אבל אם אתה רואה את החלום לנגד עיניך כל הזמן, אתה עושה אתו מה שאתה רוצה. אני מאמין ויש לי סביבה תומכת שמאוד מאמינה בי. אני באמת מאלה שפחות עושים את החישובים, אני בגישה של לבוא ולעשות את הכי טוב שלי ובסופו של דבר אני מאמין ביכולות שלי. אני מאמין בכל מי שמלווה אותי ובעצמי, כי אחרת לא הייתי הולך על זה. אי אפשר לעשות שנתיים כאלה בלי להאמין, כשאתה ניגש לזה אתה בידיעה שאתה הולך עד הסוף".
מה אתה צריך לשפר כדי להתקרב עוד יותר אל הצמרת העולמית?
"אחרי השנה שעברה ידעתי שמבחינתי המשחק מתחיל בפתיחת השחייה שם הייתי צריך להוסיף עוד מהירות וגם בפתיחת הרכיבה. זה משהו שאנחנו עובדים עליו, אבל כל הזמן צריכים לשפר את זה כי רמת הרכיבה עולה כל הזמן וככל שאתה רוכב טוב יותר אתה מגיע לריצה רענן יותר".
לאחרונה זכית באליפות ישראל, בפעם הראשונה בקטגוריית עילית. עד כמה ההישג הזה היה משמעותי עבורך?
"שבוע לפני אליפות ישראל הייתי באליפות אירופה. הגעתי לשם במצב טוב, אבל לא תמיד הכל מתחבר כמו שאני רוצה. לכן באליפות ישראל מאוד רציתי לנצח כדי להתחזק מנטלית. היתה תחרות קשוחה כי הנוער היום חזק מאוד והיה שם גם איתמר אלסטר, זו לא תחרות שאתה לוקח על הדרך. אתה בא לעבוד ואני מאוד שמח שניצחתי שם, התואר הזה היה חשוב לי מאוד. כל המתחרים שם נתנו עבודה חזקה והניצחון הזה לא בא לי בקלות".
בתחרות הקרובה שלך במונטריאול תתחרה מול התותחים הכבדים בעולם. מה מריצים בראש לפני תחרות כזו?
"מה שאני מריץ בראש זה לדעת שאני לא נמצא שם סתם. אני בא לעשות את הכי טוב שאני יכול ואם אגיע לקו הסיום עם תחושה של מימוש הפוטנציאל, כנראה שאני גם אהיה שמח מהמיקום שלי".
