דיויד מאיירס, אוטוטו בן 60, נשוי פלוס 4, מכוכב יאיר, ישתתף השנה בישראמן בפעם השישית ברציפות. מאיירס, פסנתרן ומורה לפסנתר במקצועו, השתתף כבר בשתי תחרויות חצי איש ברזל, ושלוש תחרויות איש ברזל מלא במסגרת ישראמן אילת. הוא לא משתתף בתחרויות בחו"ל, אבל שואף להמשיך ולהשתתף בישראמן מדי שנה, עד גיל 70 לפחות. ויש לו גם מסר חשוב לשאר המשתתפים. הכירו את איש הברזל שלנו לשבוע זה – דיויד מאיירס
מאת:מערכת שוונג
דיויד מאיירס
בן 60, נשוי + 4, מכוכב יאיר.
עבודה:
עצמאי – פסנתרן ומורה לפסנתר.
באיזה מקצה את/ה מתכנן/ת להתחרות בישראמן סמסונג 2012?
במקצה המלא.
האם זאת הפעם הראשונה שלך בישראמן אילת?
השתתפתי בחמש תחרויות ישראמן בעבר.
האם התחרית בעבר בתחרויות איש ברזל / חצי איש ברזל נוספות? היכן ומתי?
הפעם הראשונה שהשתתפתי בישראמן הייתה ב 2007, לחצי המרחק. מאז
השתתפתי פעם נוספת במקצה החצי ועוד שלוש פעמים במקצה המלא, הכל במסגרת
תחרות הישראמן באילת.
האם יש תחרות מסוימת שזכורה לך במיוחד?
התחרות שזכורה לי במיוחד היא המקצה הראשון שלי למרחק המלא, ב
2009. הייתה סערה גדולה עם גשם ורוח אדירה, בקצה העליה היה קר ורטוב ואף
ירד ברד. את הק"מ האחרונים לרכיבה היו צריכים להקפיץ אותנו בג'יפ כי אנשים
פשוט עפו באוויר. בעקבות אותה תחרות ב 2009, הישראמן דורגה כאחת מעשר
התחרויות הקשות בעולם. לסיים תחרות בכאלה תנאי מזג אוויר קיצוניים באמת דרש
לא מעט כוח רצון, ובכל-זאת סיימתי את התחרות, ושנה אחרי חזרתי לעוד אחת…
איזה מהענפים (שחייה, אופניים, ריצה) חביב עליך במיוחד?
אני מגיע מריצה. הריצה אחרי הרכיבה אומנם קשה מאוד, אבל
מהעשרים ק"מ האחרונים בחושך אני הכי נהנה, אולי דווקא בגלל שאלו הרגעים הכי
קשים.
מהו "חלום איש הברזל" שלך? האם יש תחרות שהיית רוצה להתחרות בה באופן מיוחד?
החלום שלי זה להתקרב לזמן של 14 שעות, בישראמן כמובן. אין לי
כוונות להתחרות בחו"ל, השאיפה היא להמשיך להשתתף בישראמן במרחק המלא מדי
שנה, עד גיל 70 לפחות.
מי הוא איש הברזל או הספורטאי עמו היית רוצה להתאמן לישראמן?
הייתי שמח להתאמן עם כל אחד או אחת בן/ בת גילי (פחות או יותר) שמתאמן/ת למרחק המלא. לצערי כיום אני מתאמן לבד.
מדוע את/ה משתתפ/ת בישראמן? מה הציפיה שלך מהתחרות? מהו ההישג עליו את/ה גאה ביותר? מהן השאיפות לעתיד?
הישראמן עבורי היא חוויה רוחנית – במיוחד הרגעים האחרונים בהם
אני גורר את גופי הכואב כמעט בכוחות הנפש בלבד. זה כמו מאבק עם כוחות
עליונים. אי אפשר באמת להתאמן לזה. אפשר אולי לעשות אימון של 7 שעות, אבל
השעות הנותרות הן התמודדות ששמורה לתחרות עצמה. בתחרות הקרובה אני קודם כל
רוצה להגיע לקו הזינוק מוכן, בריא ושלם, וכמובן בכושר. אני מקווה להנות כמו
בשנה שעברה, אבל עם תוצאה יותר טובה (לרדת את ה 15 שעות), ובעתיד להתקרב ל
14 שעות. ובכל מקרה – לסיים עם חיוך.
ולסיכום, כמה מילות עידוד לעצמך ולשאר המשתתפים:
אני מאחל לעצמי ולשאר המשתתפים למצוא את המשמעת הפנימית בשביל
להתאמן כמו שצריך, לחיות ולאכול כמו שצריך, אבל באותו הזמן גם להשאר איש
משפחה וחבר טוב כמו לפני. האתגר האמיתי לדעתי הוא לשלב את האימונים הקשים
בשגרת החיים, כך שהתחרות לא תהפוך לדבר היחיד.
