אחד הדברים הפחות נוחים בלהיות פייסר (מכתיב קצב) במרתון זה להיות מחובר לבלון גדול שאמור לסמן לכל הרצים שמכוונים לזמן מטרה מסוים, היכן להתמקם. מסתבר שיש מקרים שבהם הבלון הזה יכול לעשות גם את ההבדל בין סיום מוצלח לבין אסון.
לפני ואחרי, מזל שזה נגמר בחיוך ולא באסון. צ'נג קין ווי
עוד כתבות בנושא
וויל סמית רץ חצי מרתון בהוואנה
המרתון של ונציה שנגמר ב"שחייה"
מה צריך לדעת על ריצה בחורף?
זה מה שקרה בתחילת השבוע במרתון "פנאנג ברידג'" במלזיה, בו השתתפו יותר מ-25 אלף רצים במקצים השונים. היות ומזג האוויר שם טרופי, ומתאפיין בעונה זו בטמפרטורות גבוהות לצד גשמים חזקים וסופות, המרתון הוזנק ב-1:30 לפנות בוקר.
צ'נג קין ווי המקומי היה אחד ממכתיבי הקצב הרשמיים של המרתון, כך שהוא נשא עליו את אחד הבלונים והמטרה שלו היתה להוביל רצים לזמן מטרה של 4 שעות ושלושים דקות. שעה וחצי לאחר שהוזנק המרתון הסופה התחזקה, ואלפי הרצים נאלצו להתמודד עם גשם שוטף וברקים.
שלושה קילומטרים לסיום, הרצים לצדו של צ'נג קין ווי נדהמו לראות את הבלון שלו מתפוצץ לרסיסים. מסתבר שאותו בלון הציל את הפייסר מברק שהיכה לכיוון דבוקת הרצים. חבורת הרצים עצרה לרגע לבדיקת נזקים, שמחה לגלות שחוץ מהבלון לא קרה לאף אחד כלום, והמשיכה לשער הסיום כדי לסיים בזמן של 4 שעות ו-29 דקות.
הפייסר בר המזל סיפר בסיום: "בסביבות הקילומטר ה-31 התחלנו לראות כל הזמן את הברקים לאורך המסלול. רגע לפני אותו המקרה שמענו רעש חזק מאוד של רעמים ואז ראינו את הבקרים מולנו. פתאום הרגשתי שירד לי משקל מהגב ואחד הרצים ראה שהבלון שעשוי מחומר חזק נמס לגמרי".
קין ווי והרצים שלו הצליחו להגיע לקו הסיום, אבל בהמשך מארגני המרוץ ביטלו את הריצה ל-10 קילומטרים בגלל תנאי מזג האוויר הקשים. כנראה שבכך הם הצליחו למנוע מצבים מסוכנים נוספים, מאחר ו-11 אלף רצים היו אמורים להשתתף באותו מקצה.
