לפעמים אנחנו לוקחים דברים כברורים מאליהם. זה מרגיש כמעט ברור מאליו שיש לנו את כל הכלים והידע כדי לקבל החלטה לאן ללכת, קצת פואטי, אבל הכוונה היא שיש לנו את כל האמצעים שאתם נדע לכוון את עצמינו. יש לנו מפות פיזיות, גוגל מפס, ווייז, תחנות אוטובוס שמתוות דרך ואפילו עוברי אורח ברחוב כדי לשאול איך מגיעים. יש לנו המון אמצעים שעוזרים לנו להגיע מנקודה אחת לשנייה, או יותר נכון שעוזרים לנו לדעת איך לנווט את עצמנו למחוז חפצנו.

אז איך מפעילים את החושים בים? | צילום: באדיבות מיטל גליק

עוד כתבות בנושא 
11 טיפים לשחייה בים לקראת טריאתלון הנשים 
7 טיפים למשחה הראשון שלכם במים פתוחים 
אז מה אנחנו מפספסים בשחייה במים פתוחים? 

בתור מעצבת אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה מפות. הן מראות לך דרך, אתה צריך לדעת לנתח או לבחור את הדרך, אבל סקירה של המפה תמיד נותנת לך אפשרויות. מפות נראות כמו ציור, אבל אחד כזה שאתה גם יכול להבין. הן מלאות בקומפוזיציה, סימנים מוסכמים ובעיקר מעניקות לך את יכולת לראות את הכל מלמעלה. יש מקרא, הכל מאד ברור, הסימנים קיימים. היכולת לאלתר ולבחור את הדרך היא שלך.

תחשבו כמה זה ברור מאליו. אנחנו חיים דרך רחובות, תמרורים וסימנים מוסכמים. החושים שלנו מקדמים את תחושת ההתמצאות שלנו במרחב למשל דרך הויזואליות של מקומות, מימין למכולת, מאחורי השלט של, או סתם אחרי הסופר בפינה. דוגמה נוספת היא הקולות שסביבנו מובילים אותנו, נמוכים או גבוהים, תחבורה ציבורית או אנשים. הערנות לסביבה גורמת להתמצאות שלנו להראות לעתים כמובנת מאליה.

ואז עולה השאלה- מה קורה כשאנחנו בים? במקום הזה, שכשאתה נמצא ממש בעומקו, אין לו התחלה ואין לו סוף. פתאום המבט מלמעלה כמו על מפה לא מתקיים תוך כדי השחייה ואין מסלול של רחובות לנוע דרכם. יש רק ים, עומק וצבע כחול.

אם נסתכל רגע על המקבילה, בבריכה, המסלול מוביל אותנו. יש נקודת התחלה וסוף, בדרך כלל 25 או 50 מטר. הקו על הרצפה ישר, בולט, גם במשקפת הכי כהה ותמיד מראה לנו את המסלול. חוץ מהמרחק הקבוע, השחיינים לצידך מתווים גם הם דרך. גם אם חלמתי לרגע, מה שקורה די הרבה, המבט על הפס הכחול בתחתית הבריכה או הפדיקור שקיבלתי מהשחיין שאחריי תמיד מוביל אותי למחוז חפצי.

עכשיו קחו את כל מה שמגיע כברור מאליו ותחשבו, איך באמת עושים את כל זה? איך מנווטים בים ?

חושים

סקאלת צבעי הכחול-ירוק שעוטפת אותך מהממת ביופייה אבל לא ממש עוזרת להבין איפה אתה. הים מנתק אותך מהסביבה באופן כמעט מושלם, זה הקסם שלו. זה לא אומר שהחושים הולכים לאיבוד, הם בנקודה מסוימת הופכים אפילו מחודדים יותר. החושים שלנו שעוזרים להתמצאות כשאנחנו מחוץ למים מובילים אותנו גם בתוך המים, פשוט בצורה אחרת.

שמיעה. דווקא בגלל שחושים אחרים קצת יורדים מתחת לרדאר, אני מרגישה שצריך להיות חד פי כמה ואינסטינקטיבי. הים שקט, אני נמצאת בתוך ואקום, מעט עמום, אבל רעש לא סביר מקפיץ אותי. זה יכול להיות כשהים עולה ויש גלים, זה החבר לצידי שצועק לי לעצור מסיבה מסוימת וזו יכולה להיות אפילו סירת דיג/מנוע שבצער רב החליטה להתקרב אלינו יותר מדי. החושים קולטים את הסכנה המתקרבת.

הראייה טובה אבל מוגבלת. מוגבלת לראות הים באותו יום ומוגבלת כי המבט שלך רב הזמן הוא כלפי מטה או הצידה. גם כשאתה מביט קדימה, נקודת ההתבוננות שלך היא קו אפס, קו המים, ולא כמו במצב הליכה שבו המבט הוא בגובה 1.70 מ' + (לפחות במקרה שלי) מעל האדמה.

גם הראייה מוגבלת | צילום: הדר גליק

הוראות הגעה

כל עניין ההכוונה בים מפסיק להתרחש. לך תסביר שצריך לפנות אחרי תלולית החול שמאלה. אתמול או לפני רבע שעה אותה תלולית לא הייתה כאן וביחס למה היא בכלל מתקיימת במרחב? ניווט זה חלק מרכזי בשחייה בים ויש לעניין כמה פתרונות:

• לנסות לתכנן מסלול משוער מראש עם השחיין לצידך. גם אם המסלול ישתנה תוך כדי תנועה, עדיין הוא יתווה דרך.
• לשחות לאורך קו החוף כך שתמיד יש לך נקודת ייחוס לצידך.
• לשחות לצד שחיין, זה לא אומר ששניכם לא יכולים לאבד כיוון, אבל הסיכויים שאחד ישים לב וינחה את השני גבוהים הרבה יותר.
• ללמוד קצת את המקום ששוחים בו; אי או סלע מסוים שמציין מרחק מהחוף, מצוף קבוע בים וכדומה.

במהלך השחייה עצמה מומלץ כל 10-15 תנועות לשחות ולהרים ראש קדימה, לתת מבט לאופק, כדי להבין איפה נמצאים ורק בתנועה הבאה להטות את הראש הצידה לנשימה.

מהרגע שמתמקמים בעומק, בוחרים נקודת יחוס בולטת ומתחילים לשחות אליה. מומלץ לקבוע נקודה גבוהה שניתן לראות מכל מקום, או מכל גובה של הגלים, כמו מגדל או בניין ולכוון תמיד אליה.

כמות הפעמים שתכננו על שחייה של 3 ק"מ למשל שהסתיימה בעוד מאות מטרים או קילומטר היא גבוהה. הזגזוג הזה יכול להיות אחלה אם השחייה היא איטית ובשביל הכיף. אבל באותה מידה זה יכול להתיש אותך, בייחוד אם התכוננת לשחייה קצרה יותר. מה גם שבתנאי ים יותר קשים, תוספת כזו היא מאמץ גדול ובמצבים קיצוניים ניווט לא מוצלח יכול להוביל אותך להכפלה של היכולת שלך לשחות, עד כדי התשה עצמית.

ניווט הוא אלמנט אפילו יותר משמעותי אם שוחים בתחרות או תחת לוח זמנים.

בכל מצב בים, אסור לשכוח שבשחייה לאורך קו החוף, תמיד אפשר לעצור את התכנון הראשוני ולשחות הישר מהעומק החוצה, לקו החוף.

אני מודה, ניווט בים זה לא החלק שאני הכי טובה בו. ה-GPS הפנימי שלי הולך לאיבוד בים ואני עוד עובדת לשפר את זה, אבל במבט על חצי הכוס המלאה, זה אומר שתמיד אני שוחה יותר ממה שהתכוונתי.