המים לחופי איי פראלון בקליפורניה ידועים לא רק בכך שהם קרים כמעט כל השנה, אלא גם בכך שהם מאכלסים כמה מכרישי העמלץ הלבן הגדולים בעולם. על פניו, סיבות מספיק טובות כדי למצוא מקום אחר לשחות בו – אלא אם תשאלו את איימי אפלהאנס גוסבר, שעשתה היסטוריה בחודש שעבר כאשר הפכה לאישה הראשונה ששוחה ברציפות מגשר הזהב בסן פרנסיסקו לאיי פראלון.
לכתבות נוספות בנושא:
צפו: החימום של גורבנקו לפני השיא הישראלי – שחייה בים
בכושר טוב: מקום שישי למתן רודיטי בסבב העולמי בסרדיניה
הליגה נפתחת באשדוד! כל הפרטים על ליגת המים הפתוחים של שוונג 2024
אפלהאנס גוסבר, אחות בת 55 שהייתה חברה בנבחרת השחייה של אוניברסיטת מישיגן בסוף שנות ה-80, שחתה מרחק של קרוב ל-48 קילומטרים במשך 17 שעות, בהן אחד הקשיים העיקריים, מלבד כאמור טמפרטורת המים הנמוכה, היה הצורך לשחות נגד הזרם. לדבריה, היא אמנם נתקלה במספר כלבי ים בדרך, אך לשמחתה לא נאלצה להתמודד עם שום כריש.
"כדי להסתגל למים הקרים וכדי להתאמן בשחייה נגד זרמים, התאמנתי בחודשים האחרונים בפארק המים המקומי בכל מיני סיטואציות שונות", סיפרה אפלהאנס גוסבר, "כל הזמן ישב לי בראש עניין הכרישים, שלא הקלתי בו ראש לרגע – ולשמחתי היה לי צוות נהדר שהשגיח עליי מסירה וקיאק צמודים. אנשי הצוות היו בכוננות, למקרה שיצטרכו לעזור לי להיחלץ מהמים במהירות אם יגיע כריש, אך לא ראינו אפילו אחד בדרך".
אפלהאנס גוסבר, שממתינה בימים אלו לנכדה השלישי ובעבר גם עבדה במחלקת מכבי האש של לוס אנג'לס, כבר חצתה בעבר מרחקים גדולים כמו מיצר גיברלטר, התעלה הצפונית באיים הבריטים ועוד והייתה לאישה הראשונה כאמור שמשלימה את השחייה, אחרי שחמישה גברים עשו זאת בעבר. "כשאת שוחה בבריכה, את עוקבת בעיקר אחרי הזמנים שלך", היא סיפרה, "בשחייה במים פתוחים, את יכולה להסתכל למרחב ולראות כמה כבר עשית – ולמעשה, לזמן אין משמעות. התפקיד שלך במים הוא פשוט להתמיד כדי לסיים את המרחק. אני אוהבת את זה!".