יש שיסתכלו על שעה כיחידת זמן השווה ל-60 דקות, אחרים יחוו אותה רק כחלק מפאזל של 24 חלקים המרכיבים יממה אחת. אבל יש גם כאלה, כמו רוכב האופניים רועי מזרחי, שעבורם המונח "שעה" שווה ערך לחיים שלמים.
"הרעיון לקבוע שיא שעה לאומי הגיע משתי סיבות", מתאר מזרחי, "ראשית כי אני מחובר מאוד לעולם הנג"ש, שם מדובר במבחן האולטימטיבי שבמסגרתו צריך לעבור כמה שיותר מרחק. מדובר בתחום יחסית חלש בישראל, שכמעט ולא עוסקים בו, והאתגר הוא להצליח לקבוע שיא לאומי במסלול הוולודרום שלנו בתל אביב. הסיבה השנייה קשורה לשעה שלה זכיתי בשטח, שם גיליתי כמה האופניים מצילים אותי. זה החיבור – השעה בשטח והשעה בוולודרום".
מזרחי, בן 26, הוא בן קיבוץ גבים שבעוטף הזה. עם סיום שירותו הצבאי הוא ירד דרומה כדי לעבוד בתחום החינוך בערבה. הוא כבר החזיק בידו את כרטיס הטיסה שיקח אותו לטיול הגדול במזרח, ורגע לפני, החליט להגיע לבקר חברים בשדרות. אלא שאז בדיוק נשמעה ברחבי העיר אזעקת צבע אדום ובסביבתו של מזרחי וחבריו לא היו מיגוניות להימלט אליהן. כדי לא להישאר חשופים תחת כיפת השמיים הם נמלטו למטבח של פיצרייה קרובה ושמעו את היירוט של רקטת הקסאם מעל ראשיהם.
האופניים הצילו אותו. רועי מזרחי | צילום: פרטי
בדיעבד התברר שהאירוע הזה הוא שגרם לכוס המים המלאה גם כך של מזרחי להישפך, ושם התפרצה אצלו הפוסט טראומה. מזרחי ביטל את הנסיעה המתוכננת ועבר להתגורר בממ"ד בבית הוריו בגבים, שם אמו ואביו גידלו אותו מחדש ממש כאילו זה עתה נולד. "ההידרדרות היתה מאוד מהירה", נזכר רועי. "ולא הייתי משותק מבחינה פיזית, הכל היה נפשי. ההתקדמות היתה איטית והכדורים הפסיכיאטריים שלקחתי לא באמת עזרו".
יום אחד אבא שלו החליט להוציא אותו לרכיבה, תהיה התוצאה אשר תהיה. הוריו של מזרחי גררו אותו להתלבש, הרכיבו על ראשו את הקסדה ואז הוא יצא לראשונה אחרי חודשים לפעילות ששינתה את חייו. "קיבלתי זריקת עידוד וביטחון, בדומה למה שהכדורים עושים לי", הוא סיפר בעבר בראיון לשוונג, "ופתאום התחלתי לעשות דברים שלא עשיתי קודם וההורים שלי ניסו למתוח עוד קצת את הגבול. הבנו שהרכיבה היא הטיפול היעיל ביותר עבורי והתחלנו לחבק אותה".
ומה המטרה היום באתגר החדש?
"שיא העולם עומד על 57 ק"מ, ואנחנו לא מגזימים, כי כדי לכוון לשם צריך לגייס חצי מיליון דולר. היעד מבחינתנו הוא להגיע לרמה העולמית ולסיים את השעה על 45 ק"מ ומעלה".
כשמזרחי מדבר ברבים הוא לוקח בחשבון גם את מנהל קבוצת הרכיבה שבה הוא מתאמן X-team כרמי שרביט, והמאמן המקצועי ניב ליבנר, שחוקר את עולם האווירודינמיקה כדי לראות איזה ציוד יתאים בצורה הטובה ביותר למזרחי, איך להושיב אותו על האופניים, לאיזה גלגלים לדאוג, קסדות ועוד מגוון של בדיקות.
מגייס תרומות בדרך לשיא | צילום: פרטי
ולמטרה זו בדיוק פתח מזרחי לאחרונה קמפיין גיוס המונים בשם "האופניים הצילו את חיי", שם הוא שואף לגייס קרוב ל-15 אלף דולר כדי לקבוע שיא שעה לאומי ראשון לישראל וגם להעלות את המודעות לפוסט טראומה.
"כל הפרויקט התחיל בזה שעברתי על התקנונים בנושא שיא שעה ברכיבה, כולל זה של איגוד האופניים העולמי, ופניתי לאיגוד המקומי שלנו כדי להכניס הכל לתקנון מסודר כדי שהשיא יהיה רשמי", פירט מזרחי, "אף אחד לא חשב לעשות את זה לפני כן. עכשיו יש תקנון מסודר שכל מי שרוצה לקבוע שיא חדש יכול לפעול לפיו, הכוללים שופטים וצוות מדידה, ועבורם וגם עבור קסדה, חליפה, אופניים ועוד דברים צריך תקציב. כולל ההשכרה של המסלול. חשבנו לבקש סכום הגיוני שאוכל לגייס לבד, כי אין לי חברה או גוף גדול שעומדים מאחוריי פרט לעמותת Tikvot התומכת בשיקום נפגעי טרור דרך הספורט. כבר יש תאריך ושעה לזינוק: 7.7.23, שעה 12:00".
למה הגדרת את היעד הזה כ"עוד צעד בדרך לשיקום המלא שלי"?
"כי אני מרגיש שהשיקום שלי לא נגמר. יש לי עוד הרבה חסמים ודברים שדורשים עבודה וזה לא בא בקלות. האתגר הפיזי מאוד קשה, ואני חושב שאם אגיע למהירויות ולמרחקים שהגדרנו זה יהיה הוכחה לעצמי שאין גבול. כל שלב כזה שאני עובר בכל תחרות ובהגדרה שלי כרוכב, זה עוד שלב בטיפול שלי".
