מאת:עמר קרפ
מרוץ האולטרה מרתון Comrades 2008 הוא מרוץ שהחל בשנת 1921 בדרום אפריקה וממשיך להתקיים עד היום. המרוץ מושך אליו רצים מכל רחבי העולם לבוא ולנסות להתמודד עם האתגר הקשה. עמר קרפ לקח את אשתו ובנו הצעיר וטס להשתתף במרוץ, חלק ראשון
חלק שני     
חלק שלישי
עמר במרכז התמונה בשליש הראשון של המרוץ
מרוץ ה-Comrades
הוא מרוץ אולטרה-מרתון הנערך בדרום אפריקה מאז שנת 1921 בין הערים דרבן ופיטרמאריצבורג. המרוץ נערך לראשונה על ידי ותיקי מלחמת העולם הראשונה לזכר חבריהם שנפלו בקרב ומכאן שמו של המרוץ.
בשנה שהיא בעלת מספר זוגי, הזינוק מתחיל בעיר דרבן והוא נחשב למרוץ "עליה" כאשר עולים מגובה פני הים עד לגובה 870 מטר מעל פני הים ומסיימים בגובה 670 מטר מעל פני הים. מרוץ ה"עליה" הוא למרחק 87 ק"מ. בשנה שהיא בעלת מספר אי-זוגי יוצאים מפיטרמאריצבורג ורצים ב"ירידה" למרחק של 89 ק"מ.
פרולוג
יום שישי ה-13 ביוני 2008, בסיומם של חמישה חודשי אימון מפרכים למרוץ ה-Comrades, טסנו יחד אני, אשתי תמר ובנינו הצעיר נדב לדרום-אפריקה.
הטיסה ליוהנסבורג ארכה 8:30 שעות, ולמזלי הרב המטוס די ריק כך שיכולתי להשתרע על שלשה כסאות והצלחתי לישון. לאחר שעתיים בשדה-התעופה של יוהנסבורג, עלינו לטיסת המשך לעיר דרבן שארכה פחות משעה, שם לקחנו את הרכב השכור ונסענו למלון שלחוף האוקיאנוס ההודי. במבט חטוף זיהיתי שרוב אורחי המלון הם משתתפים במרוץ. בערב אכלנו ארוחת פסטה במלון במחיר מגוחך ולאחר מכן עלינו לחדר לישון.
למחרת בבוקר ירדתי לריצה קצרה לאורך החוף, ויחד איתי רצו מאות אנשים שכולם כנראה ירוצו מחר במרוץ. לאורך החוף ראיתי אנשים שבונים ארמונות ופסלים ענקיים מדהימים מחול, כאשר ליד כל אחד יש קופסה לתרומת כסף. לפתע ראיתי שער סיום של ריצה, מסתבר שעוד מעט תיערך כאן ריצת 10 ק"מ לנוער במסגרת אירועי ה-Comrades.
לאחר ארוחת הבוקר נסענו לאקספו כדי להירשם למרוץ. בהגיענו לשם, נכנסנו לאולם ענק שבו כמות עצומה של ביתנים. היה תור ארוך מאד להרשמה והתייצבתי בסופו, אבל אז הבחנתי שיש דוכן נפרד לזרים והוא ריק מאדם. ההרשמה הייתה קצרה מאד. נתתי את הצ'יפ שהבאתי מהארץ, והם העבירו אותו במכשיר, מאותו רגע הייתי רשום קיבלתי את שקית המשתתף.
לאחר מכן, סיירנו בתערוכה והתרשמנו מהדגש הרב שניתן להיסטוריה של המרוץ. לכל עשור יש לוח שבו מופיעים מנצחי אותו עשור כולל תמונות רבות. למספר אנשים יש לוח נפרד משלהם, לדוגמה ברוס פורדייס שזכה 9 פעמים במרוץ בשנות ה-80, נחשב לאגדה בדרום-אפריקה.
לאחר שסיימנו באקספו נכנסנו למכונית כדי לנסוע לאורך מסלול המרוץ. במסלול יש חמש עליות גדולות שניתן להם שם ואינספור עליות קטנות ללא שם. התכנית שקבעתי לעצמי בארץ היה לרוץ במלואן את העליות הראשונה והשלישית וללכת חלקית בשלוש האחרות. כאשר הגענו לעלייה השלישית וראיתי את אורכה החלטתי שבחלק האחרון שלה אעבור להליכה.
במהלך הנסיעה סיכמנו על שני מקומות מפגש, הראשון בק"מ ה-32 והשני בק"מ ה-57 שהוא גם מקום מפגש רשמי של המרוץ עם מגרשי חנייה מסודרים. לאחר כשעתיים נסיעה, כולל עצירות, מגיעים לאצטדיון הקריקט בפיטרמאריצבורג שבו יסתיים המרוץ למחרת. תמר שאלה אותי אם אני באמת מתכוון לרוץ את המרחק הזה שלקח לנו כל-כך הרבה זמן לעשות אותו במכונית. חזרנו לדרבן ובערב שוב אכלנו ארוחת פסטה במלון והלכנו לישון מוקדם, קיוויתי שאצליח לישון כמו שצריך.
סיפורו של ה-Comrades Marathon
חלק שני     
חלק שלישי