הדבר הכי טוב בתחרויות השחייה במשחקים האולימפיים הוא שהן פותחות אותם וכבר ביום שאחרי טקס הפתיחה ניכנס ל-9 ימים של טירוף בבריכה. הדבר הפחות טוב במקרה של המשחקים בטוקיו הוא שהמוקדמות יתקיימו בהצגות הערב לפי שעון טוקיו והגמרים בשעות הבוקר של טוקיו. זה אומר שעבורנו, הצופים בישראל, את הצגות הגמר נראה בכל יום בין השעות 4:30 ל-6:30 בבוקר ואת הצגות המוקדמות נראה בין 13:00 ל-15:30 לפי שעון ישראל.
אז נכון שאחרי רוב השחיינים הישראלים אפשר יהיה לעקוב בשעות נוחות ולשאוף שנוכל לראות אותם גם בשעות הקשות, אבל מה שבטוח הוא שכדי לראות את השחיינים הטובים ביותר בעולם נצטרך לקום מוקדם או לוותר על אימוני הבוקר. אז מה צפוי לנו השנה בבריכה האולימפית? המון, הנה המוקדים המרכזיים.
100 חופשי גברים
הרבה חובבי שחייה הם גם חובבי אתלטיקה ולהיפך, וכשמדובר במשחקים האולימפיים – בדרך כלל אלה שאוהבים את שני הענפים בצורה שווה יגידו שיתכן וגמר הריצה ל-100 מטרים מעניין אותם קצת יותר מאשר גמר הספרינט ל-100 חתירה. הפעם האחרונה שזה היה "הפוך" קרתה אולי במשחקי סידני 2000, אז מוריס גרין היה פייבוריט די ברור לניצחון בריצה, אבל בשחייה פרץ כוכב חדש בשם פיטר ואן דן הוגנבנד שהגיע לאוסטרליה כדי לקחת את התואר של אלכסנדר פופוב בספרינט הפופולארי מכולם.
אז כנראה שאפשר לבשר שגם בטוקיו 2020, גמר ה-100 חופשי לגברים צפוי להיות מעניין יותר ואולי אפילו אפשר לבנות על שבירת שיאו העולמי של סזאר סיילו שנקבע בעידן החליפות ב-2009. אז מי מחכה לנו שם? קיילב דרסל מוביל את נבחרת השחייה האמריקאית לטוקיו ובמשחי היחידים הוא מכוון למדליות זהב ב-50 ו-100 חופשי ו-100 פרפר. כשמדובר ב-100 חופשי, דרסל הוא אחד משלושה שחיינים בהיסטוריה שירדו מ-47 שניות. שיאו האישי, 46.94 שנ', רחוק ב-5 מאיות משיאו העולמי של סיילו.
השנה דרסל ניצח במבחנים האמריקאים בזמן של 47.39 שנ' וזה לא הספיק לתוצאת השנה בעולם שאותה החזיק במשך רוב העונה קלימנט קולסניקוב הרוסי ששחה ב-47.31 שנ'. מרשים מאוד בהתחשב בכך שקולסניקוב הוא בן 21 וממנו מצפים אולי אפילו יותר לנצח ב-100 גב. אבל אז הגיע משום מקום ילד בן 16 בשם דויד פופוביצ'י, שבשבוע שעבר ניצח באליפות אירופה לנוער עם שיא עולם חדש לנוער, 47.30 שנ', שהפך גם לתוצאת השנה בעולם. מה שכן, בהנחה שלשדה המתחרים הזה על התואר נוסיף גם את האלוף האולימפי מאוסטרליה, קייל צ'למרס (שיא אישי של 47.08 שנ') נקבל קודם כל שלושה שמות גדולים שקרוב לוודאי שישחו יותר מהר מתוצאת השנה הנוכחית ואולי אפילו לכיוון שיא העולם. אמנם בתקופה של בין ריו לטוקיו צ'למרס הספיק לעבור שני ניתוחים, אבל הוא ניצח השנה במבחנים האוסטרלים בזמן של 47.59 שנ' וסביר להניח שהוא ישחה מהר יותר מול המתחרים הגדולים ביותר שלו.
200 חופשי נשים
כאן מצפה לנו קרב אדיר בין ארצות הברית לאוסטרליה. באליפות העולם לפני שנתיים קייטי לדקי הפסידה לאריארן טיטמוס שהיתה אז בת 18 במשחה ה-400 חופשי. לאחר מכן לדקי פרשה מה-200 חופשי בגלל מחלה, אבל זה לא עזר לטיטמוס שהפסידה בגמר המשחה הזה לשיאנית העולם פדריקה פלגריני האיטלקיה.
החדשות הטובות הן שכולן ישתתפו במשחה הזה בבריכה בטוקיו. החדשות הרעות מבחינתן של לדקי ופלגריני הן שטיטמוס כל כך השתפרה בינתיים ובמבחנים האוסטרלים השנה היא קבעה את התוצאה השנייה בכל הזמנים ב-200 חופשי, 1:53.09 דק', וזה רחוק רק ב-11 מאיות משיאה העולמי של פלגריני שנקבע בעידן החליפות ב-2009. לדקי לעומתה שחתה במבחנים האמריקאים 1:54.50 דק', וחוץ מזה צריך לקחת בחשבון גם את הסינית בת ה-19 יאנג יונשואן ששחתה השנה בזמן של 1:54.57 דק'.
עבור טיטמוס זו תהיה הופעת הבכורה במשחקים האולימפיים והיא תנסה להשלים דאבל גם במשחה ה-400 חופשי בו היא צפויה לפגוש שוב את לדקי, כשהשתיים הן היחידות בעולם שירדו השנה מ-4 דקות. לדקי תשתתף גם במשחי ה-800 ו-1,500 חופשי ונראה ששם יש לה סיכוי טוב יותר למדליות הזהב.
100 גב גברים
רק שלושה גברים בהיסטוריה הצליחו לרדת עד היום מ-52 שניות במשחה ה-100 גב וריאן מרפי האמריקאי הוא היחידי ביניהם שעשה זאת יותר מפעם אחת, ליתר דיוק שלוש פעמים. הוא גם האלוף האולימפי מריו 2016 שם קבע את שיאו העולמי, 51.85 שנ'.
באליפות העולם לפני שנתיים, מרפי סיים רק במקום הרביעי בגמר של המשחה הזה וראה את שו ז'יאיו הסיני קוטף את התואר. הסיני הוא גם אחד מהשלושה שירדו מ-52 שניות. ובינתיים צמח לו ברוסיה העילוי קלימנט קולסניקוב שהספיק להתקרב לצמרת העולמית עם התוצאה השנייה בטיבה בעולם השנה בעולם, 52.13 שנ'. היחידי ששחה מהר יותר הוא בן ארצו ייבגני רילוב, סגן אלוף העולם, ששחה מאית אחת יותר מהר. מרפי עצמו ניצח במבחנים האמריקאים עם 52.22 שנ' וז'יאיו שמר על כושר של הצמרת העולמית הגבוהה – מה שהופך את המשחה הזה לאחד האטרקטיביים בבריכה האולימפית.
100 גב נשים
קיילי מקיואן האוסטרלית היא היחידה ששברה בעונה הנוכחית שיא עולם לנשים בבריכה ארוכה. זה קרה במבחנים האוסטרלים למשחקים האולימפיים שם היא שחתה 100 גב בזמן של 57.45 שנ' וקיצצה 12 מאיות משיאה העולמי של רייגן סמית האמריקאית שנקבע באליפות העולם לפני שנתיים.
סמית תהיה שם כדי להגיב. למעשה היא לא הצליחה לתפוס מקום בנבחרת האמריקאית במשחה ה-200 גב שבו היא עדיין שיאנית עולם, כך שאת עיקר המאמצים שלה במשחי היחידים היא תשקיע בניצחון על מקיואן. נזכיר שתהיה שם גם קיילי מאס הקנדית שהיא אלופת העולם המכהנת וגם היחידה בהיסטוריה חוץ ממקיואן ורייגן סמית שהצליחה לרדת מ-58 שחייניות. ומי שרוצה להצטרף למועדון המכובד הזה היא אלופת אירופה הבריטית קת'לין דוסון ששחתה השנה 52.08 שנ'.
100 פרפר גברים
חוזרים לקיילב דרסל שינסה לזכות השנה ב-6 מדליות זהב (3 במשחי יחידים ו-3 במשחי שליחים). פרט ל-50 ו-100 חופשי דרסל יתחרה גם ב-100 פרפר שזה כמובן המשחה החזק ביותר שלו. המשחה שבו הוא מחזיק בשיא העולם (49.50 שנ') כמו גם המשחה שבו הוא הדומיננטי ביותר בעולם (ירד 5 פעמים מ-50 שניות וחוץ ממנו מייקל פלפס עשה את זה פעם אחת כמו גם מילורד צ'אביץ').
מי שנראה כמו השחיין שיכול לסכן אותו יותר מכולם הוא קריסטוף מילאק ההונגרי, שהוא השחיין הטוב בעולם במרחק הכפול. השנה מילאק שחה שיא אישי של 50.18 שנ' ב-100 פרפר ובכך הפך לשחיין הרביעי בהיסטוריה במשחה זה אחרי דרסל, פלפס וצ'אביץ'. השאלה הגדולה היא מה תוציא ממנו היריבות נגד דרסל? ועד כמה דרסל לחוץ מההונגרי שבהחלט יכול לרדת מ-50 שניות? את זה נוכל לדעת רק בגמר.
100 פרפר נשים
גם כאן אפשר לבנות על שיא עולם ואולי מכיוונה של ז'אנג יופיי הסינית שבשנת 2020 שחתה את המשחה הזה בזמן של 55.62 שנ' והפכה לשחיינית השנייה בכל הזמנים אחרי שיאנית העולם השבדית שרה שוסטרום (55.48 שנ').
לגבי שוסטרום, היא תהיה בטוקיו אבל עדיין לא ברור אם תתחרה במשחה ה-100 פרפר. בפברואר האחרון היא החליקה ונפצעה בצורה רצינית במרפק, מה שאילץ אותה לעבור ניתוח ולהפסיד חודשים ארוכים של הכנה למשחקים האולימפיים. בעקבות הפציעה, היא מתקשה יותר עם סגנון הפרפר לעומת החתירה, והיא תחליט בסמוך למשחקים האם לנסות ולהתחרות גם בפרפר.
בכל מקרה, גם ללא שוסטרום יהיה ליופיי הסינית קשה מאוד מול מתחרות אחרות שגם הן אולי יכולות לשבור את השיא העולמי ביום נתון. מדובר בטורי האסק האמריקאית בת ה-18 שהפכה השנה לשחיינית השלישית בכל הזמנים במשחה זה (55.66 שנ'), באלופת העולם הקנדית מגי מקניל שניצחה את שוסטרום באליפות העולם האחרונה ובאמה מקיאון האוסטרלית שבתחרות המבחן של ארצה היתה בקצב שיא העולם בחלקים גדולים של המשחה וסיימה בזמן של 55.93 שנ'.
למעשה, אם שוסטרום תשתתף במשחה הזה נראה בו את 5 הנשים מבין ה-6 היחידות בכל הזמנים שירדו מ-56 שניות, פרט לדנה וולמר האמריקאית שכבר פרשה. וגם ללא שוסטרום, מובטח כאן משחה אדיר עם פוטנציאל גדול לשיא עולם.
200 מעורב אישי נשים
כאן כבר נכנסת הזווית הישראלית כי אם יש משחה שבו אנחנו יכולים לבנות על גמר ישראלי (ויש שיגידו לפנטז על יותר) הרי שמדובר ב-200 מעורב אישי לנשים, המשחה שבו אנסטסיה גורבנקו זכתה באליפות אירופה בתוצאה של 2:09.99 דק' כשהיא מנצחת בין השאר את אבי ווד הבריטית (תוצאה רביעית בעולם השנה) ואת שיאנית העולם קטינקה הוסו.
באותה אליפות אירופה היא שיפרה משמעותית את שיאה הישראלי, וכך נותרה לה תעלומה גדולה מאחר וידוע שהיא לא הגיעה לאותה אליפות אירופה בהכנה מקסימלית, והשאלה הגדולה היא עד כמה היא תוכל להמשיך ולשפר את השיא הזה בטוקיו? במידה והיא תישאר סביב התוצאה הזאת היא יכולה לעלות לגמר ולהפוך לשחיינית הישראלית הראשונה שעושה את זה (אחרי שאיתן אורבך ויעקב טומרקין עשו את זה בגברים). במידה והיא תצליח לשפר שנייה וחצי ומעלה מהשיא שלה, היא תוכל ביום טוב להתברג בחציון העליון של משחה הגמר, כלומר בין ארבעת המקומות הראשונים ולכן יש כאלה שיפנטזו גם על מדליה.
תוצאת השנה בעולם שייכת לקיילי מקיואן האוסטרלית והיא 2:08.19 דק'. גם אלכס וולש האמריקאית הצליחה לרדת השנה מ-2:09 דק' ושיאנית העולם הוסו כבר הרבה זמן לא התקרבה לשיאה העולמי (2:06.12 דק'), אבל היא תביא איתה הרבה ניסיון. סביר להניח שתהיינה שחייניות ש"יתפוצצו" במשחה הגמר הזה, והכוונה היא שהן ישפרו משמעותית את השיאים האישיים שלהן כך שיצליחו לרדת מ-2:08 דק' וזה משהו שלא קרה מאז 2019. השאלה היא לכמה שחייניות זה יקרה? יותר מאחת? אולי לשלוש? ואם לא אז כמה נמוך צריך להיות על אזור ה-2:08 דק' כדי לזכות במדליה? סביר להניח שאם הכל יעבור בשלום במוקדמות ובחצי הגמר – זה יהיה המשחה שכאן בארץ כולם יחכו לו יותר מכל.