מאת:עומר ברק
הכרותי הקצרה עם אביחי החלה במרוץ רמת גן.
אחת התמונות אשר צילמנו מצאה חן בעיני במיוחד – נראו שם זוג רצים לפני הסיום, המאמץ על פניה של הבחורה והנחישות על פניו של הבחור עשו לי את זה.
בחרנו את התמונה לכתבה על המרוץ וזהו (בשלב זה).
כעבור מספר ימים קבלנו הזמנה לתמונה מהמרוץ ולשמחתי היתה זו הזמנה לתמונה שאהבתי.
אביחי וטל הלר במרוץ רמת גן
חרגתי ממנהגי ושלחתי אי-מייל חזרה לשולח (אביחי שמו) וכתבתי לו שאני ממש שמח שהוא הזמין את התמונה
סיפור התמונה – אביחי סיים את הריצה (43 דקות) ובא ללוות את אשתו, טל, לקראת קו הסיום.
בהמשך נפגשנו ב-מרוץ כפר סבא ,דואתלון גלי הדר, מרוץ רמה"ש, דואתלון הרצליה ועוד.
אביחי לקח את הטריאתלון (ואשתו איתו לתחרויות) ברצינות רבה.
בחלוף הזמן שמתי לב כי אביחי הפך להיות פעיל בפורום שוונג. יחד עם אילן פלאצ'י וחגי פגירסקי הם הקימו מעין שלשה שכזאת – אביחי מפרגן לאילן, אילן ל-חגי, אתה תותח, אתה כריש ואתה פטיש.
היית גדול בדואתלון גלי הדר, דואתלון הרצליה… וכך הלאה וכך הלאה סגנון הכתיבה בפורום.
במהלך טריאתלון אוקלי אני בקטע הריצה (ספרינט) ולפתע אביחי (אולימפי) מגיח מאחור – בצעד קל הוא עובר אותי כשלראשו הבנדנה האופינית זרק איזו מילה ונעלם בעיקול.
אביחי הלר בטריאתלון אוקלי – 4 במאי 2002
אחרי טריאתלון אוקלי התקשר אלי אביחי והזמין תמונה של טל ושוב שוחחנו – הסתבר לי שהיה זה הטריאתלון הראשון שלו ובכלל הוא החל עם סיפור הטריאתלון רק לא מזמן – בקיצור, כמוני גם אביחי נדבק בחידק הטריאתלון ונשאב לתוכו במלוא העוצמה, התאמן במסגרת קבוצה ובמסגרת אישית עם המאמן וילי והתוצאות לא אחרו לבוא – 2:37 שעות בטריאתלון אולימפי ראשון ומכאן הוא סיפר לי שהוא רק ישתפר בשחיה, ברכיבה.
באותה שיחה הוא סיפר לי על הכנותיו לדואתלון איש הכח – "אני רוכב פעמיים שלוש בשבוע בכביש החוף עם עוד קבוצה של אנשים תבוא לרוץ איתנו" הזמין אותי "עזוב" אמרתי "אני לא רוצה לעכב אתכם…" . סיימנו את השיחה – "נתראה בדואתלון של מלמן" הוא אמר לי.
ביום רביעי, ערב חג השבועות קיבלתי את ההודעה המרה על פציעתו הקשה של אביחי ויחד עם כולם החזקתי לו אצבעות והתפללתי שיצא מזה בשלום.
ביום ראשון בבוקר נכנסתי לפורום דבר ראשון וקראתי את בשורת האיוב של אילן כי אביחי איננו.
אביחי הלר בן 37 במותו. יהי זכרו ברוך.
